Plexicus מול Jit: איזה כלי DevSecOps מבוסס AI באמת מתקן את החוב שלך?

עד שנת 2026, דיוני DevSecOps השתנו. מציאת פגיעויות כבר אינה האתגר המרכזי. כעת, הבעיה הגדולה ביותר היא כמות החוב הביטחוני הגדולה שאין למפתחים זמן לטפל בה.

אם אתם משווים בין Plexicus ו-Jit, אתם שוקלים שתי גישות עיקריות: תיקון אוטונומי ו-תזמור מאוחד. שתי הפלטפורמות מנסות להקל על הדברים, אך יש להן פילוסופיות שונות ומספקות חוויות שונות למהנדסים שלכם.

מדריך זה מספק השוואה פשוטה ואובייקטיבית בין Jit ו-Plexicus בתוך זרימות עבודה אמיתיות של DevSecOps.

סיכום השוואה מהירה

מהו Plexicus?

Plexicus הוא פלטפורמת הגנה על יישומים מבוססת ענן (CNAPP) וניהול מצב אבטחת יישומים (ASPM) המבוססת על AI, המיועדת למה שהיא מכנה עידן ‘השקט האוטומטי’.

• הבעיה היא שסורקים מסורתיים יוצרים יותר מדי רעש. הם מייצרים כרטיסים שמפתחים בדרך כלל מתעלמים מהם.
• Plexicus מתמודדת עם זה באמצעות מנוע ה-AI שלה Codex Remedium שמחבר בין גילוי לתיקון. במקום רק לשלוח התראות, היא מנתחת את הקוד, מבינה את הלוגיקה, ויוצרת בקשת משיכה (PR) עם התיקון.
• המטרה היא להוריד את זמן ממוצע לתיקון (MTTR) על ידי אוטומציה של העבודה השגרתית של תיקון. זה מאפשר למפתחים להקדיש יותר זמן לבדיקת ואישור תיקונים במקום לכתוב אותם.

מהו Jit?

Jit (Just-In-Time) הוא פלטפורמת תזמור אבטחת יישומים שמקלה על פריסת ערימת “אבטחה מינימלית חיונית”.

• הבעיה היא שניהול כלים נפרדים עבור SAST, SCA, סודות, ו-IaC יכול להיות כאב ראש תפעולי גדול.
• Jit פותר זאת על ידי שילוב כלים פופולריים בקוד פתוח כמו Semgrep ו-Trivy לפלטפורמה ידידותית למפתחים אחת. עם תוכניות האבטחה שלו, ניתן להקים תהליך אבטחה מלא בכל ארגון GitHub תוך מספר דקות בלבד.
• המטרה היא לתת למפתחים מבט אחד, מאוחד, על כל ממצאי האבטחה של האפליקציה ישירות בתוך תהליך העבודה שלהם.

הבדלים מרכזיים במבט חטוף

• “המתקן” לעומת “המנהל”: Plexicus הוא סוכן AI שמבצע את העבודה (כתיבת קוד). Jit הוא שכבת ניהול שמתאמת את הכלים (הרצת סריקות).
• הגעה טבעית: Plexicus כולל את Plexalyzer, שקובע אם פגיעות היא באמת “נגישה” בייצור. Jit משתמש בניתוח “נתיב התקפה” כדי להמחיש סיכון, אך Plexicus מתמקד יותר בשימוש בנתונים אלה כדי לסדר אילו תיקוני AI להריץ קודם.
• עומק הכלים: Jit מסתמך רבות על תיאום כלים אחרים (בקוד פתוח או מסחרי). Plexicus הוא פלטפורמה מאוחדת יותר, שבה האינטליגנציה מוטמעת בסוכן התיקון עצמו.

השוואת תכונות לפי תכונה

1. תהליך תיקון

• Plexicus: זהו “תכונת ההרג” שלו. כאשר מתגלה פגיעות, Plexicus מפעיל את מנוע ה-Codex Remedium AI שלו. סוכן זה משכפל את המאגר לספרייה זמנית, יוצר תיקון ברמת הקוד באמצעות AI בסביבת Docker מבודדת, מוציא את השינויים כהבדל git, ופותח אוטומטית בקשת משיכה עם התיקון. לאחר מכן ניתן לאמת את בקשת המשיכה בצינורות CI/CD הקיימים שלך (כגון GitHub Actions) כדי להבטיח שאין רגרסיות לפני המיזוג.

  

• Jit: מתמקד ב”תיקונים אינליין” ו”תיקון בלחיצה אחת”. עבור בעיות נפוצות (כגון ספרייה מיושנת), Jit יכול לאוטומטית את העלאת הגרסה. עבור פגיעויות קוד מורכבות יותר, הוא מספק תיקון מוצע שהמפתח יכול לבדוק וליישם בלחיצה.

  

2. חוויית מפתח (DX)

• Jit: מותאם לתנועת Shift Left. הוא חי בבקשת המשיכה. אם מפתח כולל סוד או חבילה פגיעה, Jit מגיב מיד. החוויה מיועדת להיות “בלתי נראית” עד שנדרש תיקון.
• Plexicus: מותאם ל”שקט ביטחוני”. על ידי אוטומציה של התיקון, Plexicus שואף לשמור על תור ה-Jira/כרטיסים של המפתח ריק. המפתח בעיקר מתקשר עם Plexicus בשלב המיזוג ולא בשלב המיון.

3. אינטגרציה ויכולת הרחבה

• Jit: מצוין לצוותים שאוהבים קוד פתוח. מאפשר להחליף כלים (למשל, להחליף מנוע SAST אחד באחר) מבלי לשנות את זרימת העבודה של המפתחים.
• Plexicus: תומך בסביבות רב-ענניות באמצעות שילוב עם כלי אבטחת ענן נפוצים (Prowler ו-CloudSploit) ומספק יכולות סריקה מקוריות עבור AWS, Azure, GCP ותשתית ענן של Oracle. הפלטפורמה בנויה לסביבות ארגוניות, עם תכונות כמו בקרת גישה מבוססת תפקידים (RBAC), תמיכה ברב-דיירים, ואינטגרציות webhook למערכות כרטיסים מותאמות אישית.

אוטומציה והשפעת מפתחים

בשנת 2026, העלות הגבוהה ביותר באבטחה אינה הרישיון; היא זמן ההנדסה.

• Jit חוסך זמן על הגדרה וראות. אין צורך יותר באדם ייעודי לניהול 10 כלי אבטחה שונים.
• Plexicus חוסך זמן על ביצוע. הוא מסיר את הלולאה “מחקר -> תיקון -> בדיקה” שכרגע צורכת בערך 20% משבוע ממוצע של מפתח.

יתרונות וחסרונות

Plexicus

יתרונות:

• תיקון אוטונומי מבוסס AI: מייצר תיקוני קוד באמצעות מנוע Codex Remedium ויוצר אוטומטית בקשות משיכה לבדיקה
• כיסוי אבטחה מקיף: משלב 26+ כלים בתחום SAST, SCA, גילוי סודות, סריקת קונטיינרים ואבטחת רב-ענן (AWS, Azure, GCP, Oracle OCI)
• אסטרטגיית תיקון בת שלוש רמות: מנתב ממצאים באופן אינטליגנטי להשתקות (חיוביות שגויות), עדכוני ספריות או תיקונים שנוצרו על ידי AI בהתאם לסוג הממצא

חסרונות:

• דורש תהליך סקירת PR: תיקונים שנוצרו על ידי AI זקוקים לסקירה אנושית לפני מיזוג, מה שמצריך הסכמה צוותית לזרימות עבודה בסיוע AI
• עלות גבוהה יותר מאשר עשה זאת בעצמך בקוד פתוח: תכונות מתקדמות נושאות השקעה ראשונית גבוהה יותר מאשר התקנות בסיסיות בקוד פתוח.

Jit

יתרונות:

• ההתקנה “Zero-to-One” המהירה ביותר בתעשייה.
• תצוגה מאוחדת של כל כלי אבטחת הקוד הפתוח.
• תמחור שקוף לפי מפתח.

חסרונות:

• מוגבל על ידי הסורקים שהוא מתזמר, הוא לא יכול לתקן מה שהסורק לא מבין במלואו.
• נפח גבוה של התראות עדיין יכול להוביל לעייפות מיון.

מתי Plexicus הגיוני יותר

Plexicus מתאים יותר לצוותי הנדסה מתרחבים שכבר “מודעים לאבטחה” אך טובעים בעומס של פגיעויות.

אם צוות האבטחה שלך מבלה את כל היום במרדף אחרי מפתחים ל”בבקשה לעדכן את הספרייה הזו”, Plexicus יפתור את הבעיה הזו פשוט על ידי ביצוע העדכון עבורם.

מתי Jit עשוי להיות מתאים יותר

Jit הוא הבחירה הטובה יותר עבור סטארטאפים וצוותים רזים שאין להם כרגע כלי אבטחה. אם אתה צריך לעבור ביקורת SOC 2 בחודש הבא וצריך להפעיל סריקות SAST, SCA וסודות על פני 50 ריפו עד מחר בבוקר, Jit הוא הדרך היעילה ביותר.

מסקנות מפתח

ההחלטה בין Plexicus ו-Jit מסתכמת בשאלה פשוטה: האם אתה צריך יותר עיניים על הבעיה, או יותר ידיים על המקלדת?

Jit מספק את העיניים כדי להעניק תצוגה מאוחדת וברורה של הסיכונים שלך.

Plexicus מספק את הידיים, שותף AI שכותב בפועל את הקוד לסגירת הסיכונים הללו.

שאלות נפוצות (FAQ)

1. האם Jit באמת מתקן קוד כמו Plexicus?

לא ממש. Jit עשה דרך ארוכה עם הגישה שלו ל”Agentic AppSec”, אבל הוא עדיין מתמקד בעיקר בעזרה למפתחים לתקן בעיות. הוא מציע פעולות בלחיצה אחת (כמו העלאת גרסת תלות) והצעות שנוצרו על ידי AI שהמפתחים בודקים ומיישמים בעצמם.

Plexicus שונה בעיצובו. הוא נבנה לתיקון אוטונומי - ה-AI שלו (Codex Remedium) למעשה כותב את התיקון בסביבת Docker מבודדת, יוצר ענף ופותח בקשת משיכה לבדיקה. לאחר מכן, ה-PR מאומת בצינורות CI/CD הקיימים שלך (כגון GitHub Actions) כדי להבטיח שאין רגרסיות לפני המיזוג.

2. האם ניתן להשתמש ב-Plexicus וב-Jit יחד?

כן, וזה די נפוץ. צוותים רבים משתמשים ב-Jit כ”לוח בקרה” שלהם להריץ ולארגן סורקים מרובים, ואז מסתמכים על Plexicus כדי לנקות את העומס של התיקונים. מכיוון ששני הכלים משתלבים עם GitHub ו-GitLab והם מבוססי API, הם עובדים היטב זה לצד זה. Jit נותן לך נראות, ו-Plexicus עושה את העבודה הכבדה.

3. מי מהם עוזר יותר במעבר ביקורת SOC 2?

זה תלוי באיזה שלב אתה נמצא:

• Jit בדרך כלל טוב יותר להשגת תאימות במהירות. ההגדרה של אבטחה כקוד עוזרת לצוותים להפעיל במהירות את הסורקים הנדרשים, במיוחד עבור סטארטאפים שמתמודדים עם ביקורת SOC 2 ראשונה.
• Plexicus מצטיין ברגע שאתה כבר תואם. תיקון אוטומטי של פגיעויות עוזר למנוע בעיות מלהישאר פתוחות זמן רב מדי ולדחוף אותך מחוץ לתאימות במהלך ביקורות מתמשכות.

4. איך הם מתמודדים עם חיוביות שגויות?

שניהם מנסים להפחית רעש, אך בדרכים שונות:

• Plexicus מזהה חיוביות שגויות באמצעות ניתוח הקשר הקוד - הבחנה בין קבצי בדיקה, תיעוד ודוגמאות לבין קוד ייצור. אם הוא לא יכול לזהות היכן לתקן בעיה, סביר להניח שמדובר בחיוביות שגויה וניתן לדכא אותה אוטומטית.
• Jit מתמקד בהקשר. הוא בודק האם משאב חשוף לאינטרנט או מטפל בנתונים רגישים, ואז מחליט האם ההתראה באמת קריטית או רק אינפורמטיבית.

5. מה לגבי תמיכה בריבוי עננים?

• Plexicus תומך בכל ספקי הענן הגדולים, כולל AWS, GCP, Azure ו-Oracle Cloud (OCI), מה שהופך אותו לאופציה חזקה עבור צוותים עם סביבות מורכבות או מעורבות.
• Jit מכסה את AWS, Azure ו-GCP היטב, אך המיקוד שלו באבטחת ענן הוא בעיקר על תשתית כקוד (כגון Terraform ו-CloudFormation) ולא על הגנה עמוקה בזמן ריצה.

נכתב על ידי

Khul Anwar

Khul פועל כגשר בין בעיות אבטחה מורכבות לפתרונות מעשיים. עם רקע באוטומציה של זרימות עבודה דיגיטליות, הוא מיישם את אותם עקרונות יעילות ל-DevSecOps. ב-Plexicus, הוא חוקר את הנוף המתפתח של CNAPP כדי לעזור לצוותי הנדסה לאחד את מערך האבטחה שלהם, לאוטומט את "החלקים המשעממים" ולהפחית את זמן התגובה הממוצע לתיקון.

קרא עוד מ Khul